חיי כסטודנטית..

שלום קוראים נכבדים(:
אני סטודנטית לפסיכולוגיה שנה שנייה.
ישר אחרי שהשתחררתי, התחלתי ללמוד במרכז. זה לא שחשבתי שיהיה לי קל, אבל גם לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך קשה! ואני לא מדברת על הלימודים עצמם, למרות שלימודי פסיכולוגיה ממש לא קלים..
בשנה הראשונה, העדפתי להתרכז אך ורק בלימודים ולכן לא עבדתי. היה לי את הפקדון והמענק, כך שיכולתי לממן לעצמי את הסמסטר הראשון והשני בלי שום בעיה.
אומנם בזבזתי המון כסף על נסיעות וקצת על אוכל פה ושם, אך הצלחתי לעבור את השנה הראשונה בלי הרבה מאמצים.
אחרי המבחנים החלטתי שאני יוצאת לחפש עבודה, לחסוך קצת כסף בקיץ לשנה השנייה, כי הפקדון כבר כמעט נגמר ורציתי שתהיה לי היכולת לממן לעצמי את כל התואר. לא רציתי לקחת שום הלוואות, לא מהבנקים ובטח שלא מהמשפחה!

בהתחלה היה לי קשה למצוא עבודה, גם בגלל שאני סטודנטית- הרבה מקומות עבודה לא רצו להעסיק סטודנטים. וגם כי אני בעצמי לא ידעתי לאיזה כיוון ללכת ומה יותר יהיה לי מתאים.. בסופו של דבר, אחרי כמעט חודש של חיפושים, מצאתי עבודה ואפילו קרובה לבית, שזה ממש השתלם לי.

אומנם הצלחתי לחסוך קצת כסף ללימודים אבל לא היה לי זמן לנשום, עבדתי כל הקיץ, אפילו לים/בריכה לא ממש יצא לי ללכת!

לפני שבועיים חזרתי ללימודים, התחלתי את השנה השנייה. השבוע אצלי עכשיו מתחלק חצי-חצי, חצי ללימודים וחצי לעבודה. 
זה קשה אבל אין ברירה, חייבים להמשיך לחסוך כסף!

החיים היום לא זולים כפי שאתם בטח יודעים... הכל התייקר, אם זה הדירות, הדלק, מוצרי החלב, הלחם ובקיצור הכל!!
אין ספק שהסטודנטים של היום- אם הם לא נולדו עם כפית זהב בפה- לא יכולים להרשות לעצמם לא לעבוד בזמן הלימודים. עם כל המלגות שיש, לצערנו זה לא מספיק.

לא קל להיות סטודנט בימינו! ומה שהכי עצוב, זה שלאף אחד לא באמת אכפת מאיתנו:/